פסק-דין בתיק ת"א 6673-10-09

1.         התובעים 2-6 הינם יורשי העיזבון שהוא התובע מס' 1 (הוגש צו קיום צוואה מיום 4.6.05). תביעתם מוגשת על מנת שבית המשפט ייתן פסק דין הצהרתי המצהיר על זכאות התובע מס' 1 להירשם כבעל זכויות של 3000/7360 חלקים מחלקה 6 בגוש 10318  (החלקה כולה להלן " המקרקעין"),וכן להצהיר על זכאות התובעים 2-3 להירשם בחלקים שווים ביניהם כבעלים של 3440/7360 חלקים מהמקרקעין וזאת מתוך החלקים הרשומים היום עדיין על שם רשות הפיתוח.

2.         מנסח הרישום שצורף לכתב התביעה המקורי עולה כי שטחה של החלקה הוא 7360 מ"ר. רשות הפיתוח רשומה כבעלים של 4395.5 מ"ר (15/108 חלקים וכן 11/24 חלקים). כמו כן רשומים נתבעים  1-6 כבעלים של 30/108 חלקים דהיינו 2044.4 מ"ר. משפחת סהיון מחזיקה ביתרת השטח ואיננה חלק מהמחלוקת בתיק זה.

3.         כפי שעולה מצו ירושה מאושר על ידי בית הדין הכנסייתי של פטריארכית הרומים האורתודוכסים הירושלמית בעכו הגב' עבלה דאוד ת.ז. ******** הינה יורשתו של עזבון המנוח עזאת תאופיק נאסר דאוד, הנתבע 1.

             כפי שעולה מצו קיום צוואה של בית הדין הכנסייתי האורתודכסי בנצרת, הגב' אנעם אסקנדר נאסר, ת.ז. ********* הינה יורשתו של עזבון המנוח נסראת תאופיק נאדר דאוד, הנתבעת 2.

             לגבי נתבעת 3  לא הוגשה כל אסמכתא לגבי יורשיה. נטען שהיא רווקה ולכן יורשיה על פי דין הם אחיה, נתבעים 1-6.

            לגבי נתבעת 4  הוצג צו קיום צוואה לפיו יורשיה  הם הנתבעים 4א-ג.

              לגבי נתבעת 5 - הוצג צו ירושה על ידי בית הדין הכנסייתי בעכו כי יורשה היחיד הוא בנה מוהנד נשאשיבי ת.ז*************

             לגבי נתבעת 6 - הוצג צו קיום צוואה לפיו נביל מישל ניקולא ת.ז. ************ וג'ריס מישל ניקולא ת.ז. ************* הם יורשיה היחידים.

4.         ביום 6.2.88 חתמו הנתבעות 3-6 (להלן: "האחיות דאוד") על יפוי כח בלתי חוזר לפיו כבר ביום 1.5.58 ויתרו על זכויותיהן בעזבון המנוח (כדי 1/9 כל אחת ) מתוך החלקים בחלקות שפורטו בטבלה, ביניהם המקרקעין, לאחיהם הנתבעים 1-2 (להלן: "האחים דאוד"). האחיות דאוד חזרו וחתמו על ייפוי כוח כללי (מיום 16.3.06)  הכולל ויתור לטובת האחים דאוד על כל חלקם בעזבון אביהם המנוח.  הטענה כי מכח מסמכים אלו קיימת העברת זכויות ב- 20/108 חלקים שהיו שייכים לאחיות דאוד. נתבעות 3-6 לא התנגדו לכך, בכפוף שהן לא תשאנה בתשלום מס כלשהו.

5.         לאחים דאוד היה מכוח הירושה  כפי שמופיע בנסח המקרקעין 10/108 חלקים ובנוסף ל- 20/108 שקיבלו מהאחיות דאוד מגיע חלקם ל- 30/108 חלקים.

6.         נטען בהסתמך על נספח ז' בשפה הערבית כי בחודש יולי 1958 האחים דאוד מכרו כל זכויותיהם בחלקה, דהיינו 30/108 חלקים לנתבע 7. ביום 30.5.65 ניתן לנתבע 7 ייפוי כוח בלתי חוזר לצורך העברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין . בקשתי חזור ובקש את תרגומו של נספח ז' לעברית, וזה התקבל רק ביום 10.6.13 לראשונה. נספח ז' המתורגם מלמד רק על מכר 15/108 חלקים על ידי נתבע 1 לנתבע 7 (תמורת 300 ל"י) דהיינו סך של 1 022.2 מ"ר. לא צורפה אסמכתא דומה למכר של 15/108 חלקים על ידי נתבע 2 לנתבע 7.

7.         נטען כי בחודש נובמבר 1958 נחתם הסכם בין נתבע 7 לבין אבי התובעים (העיזבון הוא התובע 1) לפיו מכר נתבע 7 למנוח את החלקים שרכש מהאחים דאוד, דהיינו 30/108 חלקים.  מתרגום נספח ח' עולה כי  ההסכם מדבר על מכר של דונם וחצי {במחיר של 2600 ל"י}, בעוד ש-15/108 חלקים מהחלקה הם רק 1022.2 מ"ר. לכן המכירה יכולה להתייחס רק לשטח של 1022.2 מ"ר. ההסכם איננו כולל גוש חלקה, אך מאזכר את אדמת "חלת ג'וראב" והומצא אישור סגן ראש עירית שפרעם, מר כמאל שהין, שזו אכן החלקה המוגדרת כ"מקרקעין.

8.         בין האחים דאוד לבין מינהל מקרקעי ישראל נחתם הסכם חליפין אשר קיבל תוקף של פסק דין מבית המשפט המחוזי בנצרת ביום 21.6.74 (ת"א 1614/72). על פי הסכם זה אשר התייחס לחלקות מקרקעין רבות התחייב המינהל כנגד קבלת חלקות אחרות למסור לאחים דאוד (בין היתר) את חלקו של המינהל בחלקה 6 שעמד אותה עת על 714/1296 חלקים  (4,054 מ"ר).

9.         נטען על בסיס נספח ט בשפה הערבית כי בשנת 1984 נערכה עסקה נוספת בין האחים דאוד לבין התובעים 2-3 על פיה רכשו התובעים 2-3 מהאחים דאוד את החלק שהמנהל התחייב להעביר להם בחלקה 6. מתרגום נספח ט' עולה כי כל שהוא כולל זו הצהרת נתבע 2 מיום 7.8.84 כי קבל מתובע 2 את כל התמורה המגיעה לו בעבור האדמה שמכר(600 דולר) ,אדמת "שועב ג'ראב במלואה" וכי תובע 2 ואחיו ישאו במס שבח. אין במסמך זה להעיד על עסקת מכר נוספת כלשהי. כל שניתן להבין ממסמך זה הוא שגם נתבע 2 מכר את חלקו  במקרקעין שהיה 15/108 חלקים (1022.2 מ"ר. ). לא הוכחה הטענה לגבי מכר נוסף של 4,054 מ"ר לכשיתקבל בעתיד מהמדינה.

10.        במקביל לניהול התיק, הודיע נציג נתבע 1 כי יורשתו של נתבע 1 ויורשתו של נתבע 2 נרשמו כבעלים בנסח הרישום במקום המדינה, לגבי 4054 מ"ר. 

11.        על בסיס החומר שהוצג בפני ניתן בזאת פסק דין הצהרתי על פיו מוצהר כי התובע 1 זכאי להירשם כבעלים של 15/108  חלקים מתוך חלקה 6 בגוש 10318 ואילו התובעים 2-3 זכאים להירשם בחלקים שווים ביניהם כבעלים של 15/108 חלקים מתוך חלקה 6 בגוש 10318.

13.        כל רישום בפנקס רשם המקרקעין יהיה כפוף לרשימת כל החוליות המתאימות ותשלום המס והאגרות המתחייב על פי דין ונוהל.

14.       אין חיוב בהוצאות.

15.        המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין.